מרווה (שם מדעי: Salvia) היא אחד מסוגי הצמחים במשפחת השפתניים ובו כ-700 מינים, מהם כ-24 מינים מיוצגים בצמחיית ארץ ישראל. המרווה היא אחד מצמחי המרפא וצמחי התבלין העתיקים והנפוצים ביותר בארץ ישראל ובאזורי צמחייה ים תיכוניים.
על סוג זה נמנים צמחים שהם עשבים, בני-שיח או שיחים. הפרח הוא דו-שפתני, אופייני. בפרח שני אבקנים, ולעתים שני סטמינודים כלומר, אבקנים 'עקרים'. זאת בניגוד לרוב הסוגים האחרים במשפחה, שלהם 4 אבקנים. הגביע רחב מ-1 מ"מ.
הפרודות - כלומר, זרעי המרווה - חלקות, ומתכסות בריר כשהן נרטבות. ככל הנראה מנגנון זה קשור להפצת הזרעים של המרווה.
היא צמח בעל תכונות חיוביות ותרומה לאדם:
- רפואית - במיני מרווה שונים כ'צמח מרפא' לתסמינים ותחלואים שונים.
- תזונתית - מרכיב בזרעי מינים שונים משמש כתוסף תזונה ומקור לחומצות שומן חיוניות.
- קולינרית - שימוש בעלי המרווה לחליטת תה ולתיבול מאכלים.
- נוי - במיני מרווה שונים כצמח גן ונוי בעל פריחה נאה וניחוח נעים.
- אקולוגית - צמח-בר בעל חשיבות אקולוגית.
- בוטנית - מאפיין בתי-גידול שונים ברחבי העולם.
- מיסטית - קיימת חשיבות סמלית למיני מרווה שונים.
מרוות הגדלות בר בארץ-ישראל
מובאות כאן מרוות הנתונות כגדלות בר בארץ-ישראל, לפי סדרם הסיסטמטי.
בנאית שחורה מאביקה מרווה ריחנית
- מרווה משולשת (Salvia fruticosa Mill)
- מרוות החפים (Salvia bracteata)
- מרווה מנוצה (Salvia pinnata) -מין זה ניכר בעליו המנוצים, ובגביע נפוח. צבע הפרח וריאבילי- לבן, ורוד וכן אדום. הוא מצוי בעיקר בשדות, אדמה כבדה ובתות ברוב חלקי הארץ.
- מרוות הפטל (Salvia rubifolia)- ניכר בפרחיו הסגולים. מצמחי החרמון.
- מרווה מצרית (Salvia aegyptica)- שיח רב-שנתי קטן. ניכר במראה כללי אפרורי. הגביע שעיר. הפרח קטן וצבעו כחול-לבן. מצוי במחוזות החמים של הארץ.
- מרוות המדבר (Salvia deserti)
- מרווה דגולה (Salvia viridis)
- מרווה רחבת-גביע (Salvia multicaulis)-ניכר בגביעו, שהוא רחב יותר מהפרח בזמן הפריחה. לאחר הפריחה, הגביע מאדים. זהו צמח שנחשב לנדיר מאוד בארץ ישראל המערבית. הוא אופייני להרים גבוהים, וקיים בחרמון. ערך טבע מוגן בישראל[1].
- מרוות פינר (Salvia pinardii)
- מרוות יהודה (Salvia judaica)-אופייני למין זה גבעוליו, שגווניו אדמדמים בשעת הפריחה וההבשלה. מבע הכותרת סגול, לגביע צורה אופיינית. נפוץ ברוב חלקי הארץ.
- מרווה ריחנית (Salvia dominica) בן שיח מסועף, צבע הפרחים בהיר. מצוי כמעט בכל הארץ. ערך טבע מוגן בישראל[1]
- מרווה שסועה (Salvia ceratophylla)
- מרווה מרושתת (Salvia sclarea)-שיח ר"ש, נדיר ביותר.
- מרווה כחולה (Salvia indica)-שיח ר"ש, ניכר בפרחיו הכחולים והגדולים. צמח של הרים גבוהים- 600 מ'+, ונחשבת לנדירה
- מרווה בוצינית (Salvia microstegia)-ניכר בשושנת עליו הגדולים והצמירים, ופרחיה הלבנים הגדולים. עשבוני ר"ש, מצמחי החרמון.
- מרווה צמירה (Salvia lanigera)- ניכרת בעליה הגזורים-מנוצים, ובפרחים הסגולים. הצמח כולו צמיר. מין זה מצוי בעיקר במדבריות.
- מרווה מצויה (Salvia verbenaca)- העלה חרוק (משונן בשפתו) הפריחה ורודה-כחולה. מצויה בעיקר בבתות בחבל הים-תיכוני.
- מרוות ירושלים (Salvia hierosolymitana)-עשבוני ר"ש. ניכר בשושנת עליו הגדולים, ובפריחתו היפה- בצבעי לבן, ורוד ואדום. מצוי במקומות סלעיים בחבלים הים-תיכוניים.
- מרוות אייג (Salvia eigii)
- מרווה סורית (Salvia syrica)
- מרווה קוצנית (Salvia spinosa)- עשבוני ר"ש. מין זה ניכר בשושנת עליו הגדולים ובפרחיו הלבנים. שמו ניתן לו על פי החוד שמאפיין את צורת עלי התפרחת. מין זה מאפיין שדות, בעיקר בחבלי הספר והמדבר.
- מרווה ארצישראלית (Salvia palaestina)
- מרווה מלבינה (Salvia samuelssonii)
מרוות המשמשות כצמחי רפואה ותבלין
- מרווה מרושתת (Salvina sclarea)
- מרווה רפואית (Salvina officinalis)
- מרווה נאה (Salvia elegans)
- סלוויה דיווינורום (Salvia divinorum) - מין של מרווה הגדלה במקסיקו. תמציתו משמשת כסם הזיות.
- מרווה משולשת (Salvia Fruticosa Mill)
מרוות המשמשות כצמחי-גן למטרות נוי
- מרווה רפואית (Salvina officinalis)
- מרווה דו-גונית (Salvia bicolor)
- מרווה קקלית (Salvia cacaliifolia)
- מרוות החורשים (Salvia chamaedryoides)
- מרוות קליבלנד (Salvia clevelandii)
- מרווה נאה (Salvia elegans)
- מרווה בוצינית (Salvia microstegia)-
- מרווה 'אינדיגו ספיירס'
- מרווה קמחית (Salvia farinacea)
- מרווה מכסיפה (Salvia argenta)
- מרוות גרג (Salvia gregii)
- מרווה הדורה (Salvia splendens)
- מרווה צחורה (Salvia leucantha)
- מרווה מפושקת (Salvia patens)
- מרוות אֳפרים (Salvia nemorosa)
- מרווה זהובה (Salvia aurea)
- מרווה אפריקאית (Salvia africana)
- מרווה אדומה (Salvia cocconea)
- מרווה ביצתית (Salvia uliginosa)
- מרוות ירושלים (Salvia hierosolymitana)
- מרוות גרהם (Salvia grahamii)
מידע כללי אודות מרווה רפואית:
מרווה רפואית טובה לשטיפת פה, לדלקות פה וגרון, לחניכיים מדממות או דלקת כללית של הפה, לכיבים בפה.מרווה רפואית מסייעת לריפוי פצעים, סופחת גזים, מחטאת, נוגדת דלקת ומרגיעה את מערכת העצבים.
אופן השימוש ב מרווה רפואית:
למחלות דרכי העיכול, הצטננויות ושיעול: חולטים 3-5 עלי מרווה בכוס מים רותחים, ממתיקים בדבש, משהים כ - 3 דקות ושותים. באותו אופן, לאותה מטרה, אפשר להשתמש גם בלימונית.
לטיפול בחתכים ופציעות ודלקות עיניים: כותשים עלי מרווה ומניחים על רטייה וחובשים בה את המקום הפגוע או על העין בה יש דלקת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה