שַׁחֲלַיִם (שם מדעי - Lepidium) - סוג במשפחת המצליבים, המאופיין בפרחים זעירים ופרי מעוגל בעל זרעים בודדים. בארץ ישראל גדלים בר שבעה מינים מסוג זה, ואחד מהם גם מגודל בתרבות- המין שחליים תרבותיים המוכר כ"רשאד".
תיאור הסוג:
זהו סוג גדול ורחב תפוצה ממשפחת המצליבים - תפוצתו משתרעת בכל יבשות העולם פרט לאנטארקטיקה. מרכזי ההתמיינות העיקריים שלו הם אזורים בעלי אקלים ממוזג באירופה וצפון אמריקה. רוב המינים הם עשבוניים, חד-שנתיים, אם כי קיימים צמחים בעלי צורת חיים שונות ומגוונות.
בניגוד לצמחים אחרים מהמשפחה, למיני סוג זה פרח צנוע, ולעתים אף עלי כותרת חסרים. צבע עלי הכותרת האופייני הוא לבן. כאמור, בארץ ישראל קיימים שבעה מינים מהסוג, שגדלים בבתי גידול מגוונים: שני מינים גדלים בבתי גידול מופרים ובקרבת האדם, שני מינים גדלים בבתות ים-תיכוניות.
עונת הפריחה של רוב המינים היא אביבית. מבין מיני השחליים הגדלים בארץ-ישראל, המין "שחליים גבוהים" פורח בעונת הקיץ, ושאר המינים פורחים באביב ובתחילת הקיץ.
סוג זה קרוב לסוג קרדריה, עליו נמנה המין "קרדריה מצויה" (Cardaria draba) שגדל במקומות שהופרעו על ידי האדם, לרוב בחבלים ההרריים של הארץ. מין זה נמנה בעבר על הסוג שחליים, אך הופרד ממנו, ובמקורות שונים עדיין מובא בשמו המדעי הקודם - "Lepidium draba".
תיאור מורפולוגי:
רוב מיני סוג זה הינם עשבוניים חד-שנתיים, רב-שנתיים, וכן כלולים במין זה בני-שיח, ובאופן נדיר גם שיחים ומטפסים. רוב הצמחים קרחים או בעלי שערות פשוטות. בארץ-ישראל, המין "שחליים גבוהים" הוא עשבוני רב-שנתי, ושאר המינים הם חד-שנתיים.
עלי הצמח לעתים פשוטים ולעתים מחולקים או מנוצים, כאשר מינים רבים מתאפיינים בשושנת עלים שיוצרים עליהם התחתונים. הגבעולים מוארכים, ולעתים רחוקות משתרעים.
פרחי השחליים קטנים יחסית לפרחי סוגים אחרים במשפחה. צבע הכותרת הנפוץ ביותר בקרב מיני הסוג הוא לבן, וכן קיימים מינים שצבעיהם צהוב וסגול, וכן מינים שעלי הכותרת שלהם חסרים. מבין מיני השחליים המצויים בארץ-ישראל, למינים כותרת לבנה. פרט למין "שחליים דוקרניים" שצבע כותרתו ורוד. מספר האבקנים בפרח הוא לרוב שניים, ולעתים רחוקות 4 או 6. הפרחים ערוכים בתפרחת מטיפוס "אשכול".
פרי השחליים הוא מטיפוס "תרמילון". הפרי הוא קטן, עגלגל, ובעל בליטה (שנץ) בראשו, שהיא שריד של השחלה.
שחליים תרבותיים ("רשאד")
מין זה (Lepidium sativum), מגודל בהיקף קטן, לצריכת עליו הטריים. הוא נמכר בעיקר בשווקים מסורתיים כאגודת עלים, או באריזת נבטים מוכנים לאכילה. העלים הצעירים מתאפיינים בטעם חריף וחרדלי, המוכר מצמחים רבים אחרים במשפחה. עם זאת, ייחודו של ה"רשאד" בעלים קטנים שמראיהם עדין, ולכן הם משמשים גם לקישוט מאכלי דגים ובשר.
זרעי הרשאד משמשים גם הם כתבלין חריף, בדומה לזרעי החרדל. הזרעים מכילים כ-58% שמן. ברפואה הטבעית והמסורתית מיוחסות סגולות רבות לצמח זה.
הרשאד הוא גידול חורפי מסורתי, שכן חום או יובש יביאו לפריחה מוקדמת. זהו גידול קצר-חיים, שניתן ליהנות מעליו כבר שבועות ספורים לאחר הזריעה. הצמחים מגיעים לגובה של חצי מטר ויותר. מקור המין באיראן.
מיני הסוג הגדלים בר בארץ-ישראל
שחליים גבוהים (Lepidium latifolium) - עשבוני רב-שנתי, הגדל בשולי נחלים בצפון ישראל ובעבר הירדן המזרחי. הפריחה בעונת הקיץ.
שחליים עדינים (Lepidium ruderale) - צמח חד-שנתי הגדל באופן נדיר בצידי דרכים בחבלים הים-תיכוניים של ישראל. השם העברי הקודם הוא "שחלי האשפות".
שחליים שרועים (Lepidium aucheri) - צמח חד-שנתי הגדל בצורה שרועה. גדל בישראל באופן נדיר ביותר בעמק הערבה, וכן בעבר הירדן המזרחי. מין זה נחשב למין אדום, כלומר- מין בסכנת הכחדה מיידית מישראל. כמו כן האוכלוסייה בעמק הערבה נחשבת לגבול התפוצה המזרחי של מין זה.
שחליים דוקרניים (Lepidium spinescens) - צמח חד-שנתי זקוף, הגדל באדמות עמוקות ובקרקע בזלתית בחבלים הים-תיכוני. צבע עלי הכותרת ורוד והפרי דוקרני.
שחליים קוצניים (Lepidium spinosum) - צמח חד-שנתי זקוף הגדל באדמות לחות ובקרקע בזלתית בצפון ארץ ישראל. הפרי קוצני.
שחליים תרבותיים (Lepidium sativum) - צמח חד-שנתי זקוף, הגדל באופן נדיר כפליט תרבות בחבלים הים-תיכוניים של ישראל. מין זה מגודל בתרבות לצריכת עליו הטריים לסלט, ומוכר בשם הערבי "רשאד" (ראה פרק העוסק במין זה).
שחליים שעירים (Lepidium hirtum) - צמח חד-שנתי נמוך קומה, הגדל באופן נדיר בחרמון. הפרי שעיר.
שימושים רפואיים:
בזרעי הראשד כמות מינרלים גדולה, חלבונים וויטמינים. הם עשירים במיוחד בברזל, יוד וויטמין c. כמו כן, זרעי הראשד משתנים, מעוררים ומחזקים.
אופן השימוש:
יש להוסיף כ-1/4 כפית לסלט פעם אחת ביום.
טיפים: זרעי הראשד מגבירים את החשק המיני אצל נשים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה