כרוב (כרוב הגינה, Brassica oleracea capitata; מיוונית: krambe) הוא ירק ממשפחת המצליבים. הכרוב ניתן לאכילה כשהוא נא ומעובד בצורות שונות. כמו כן הוא ניתן לאכילה מבושל וכבוש, ולעתים אף בצורת מיץ הנסחט מן העלים. שני מיני הכרוב הנפוצים הם הכרוב הלבן והכרוב האדום, החריף יותר מהכרוב הלבן.
לכרוב ערך קלורי נמוך ולכן מוזכר פעמים רבות (לצד ירקות ירוקים אחרים) בהקשר של דיאטות הרזיה, אם כי אכילתו של ירק אחד כמזון עיקרי, בין אם כרוב או אחר, מסוכנת לבריאות.
הכרוב מכיל ויטמינים רבים, במיוחד ויטמין C וויטמין K. היות שהכרוב נשמר היטב לאורך זמן, השימוש בו היה פופולרי במיוחד בתקופות החורף, עוד לפני המצאת הקירור. כך למשל מנה יומית של כרוב כבוש מנעה מחלות מימאים בתקופת ההפלגות הארוכות של ספינות המפרש. גם הסינים האכילו בכרוב את מיליוני הפועלים שעמלו על הקמת החומה הסינית.
מלבד הכרוב, זנים נוספים של המין Brassica oleracea הם כרובית, ברוקולי, כרוב הקלח וכרוב ניצנים.
כרוב סיני, למרות הדמיון בשמו, שייך למין אחר (Brassica rapa) במשפחת המצליבים, כמו הלפת.
גידול הכרוב:
באופן כללי שני סוגים של זני כרוב משמשים בחקלאות:
- זנים מבכירים אשר מבשילים תוך 50 יום. הזנים המבכירים הם בעלי ראשים קטנים וחיי מדף קצרים ועל כן מיועדים לצריכה מיידית.
- זנים מאפליים אשר מבשילים תוך 80 ימים ויש להם ראשים גדולים. זנים אלו מחזיקים זמן רב ושמשו כירק שכיח בחורף לפני היות המקרר.
הזמן מזריעה לקציר תלוי במזג האוויר ובזן. בניסוי על 22 זנים שנערך באוהיו נמצאו זמנים מזריעה לקציר שנעו בין 62-112 ימים [1].
את הכרוב ניתן להנביט קודם בחממה או לזרוע מיידית בגינה. הכרוב הוא צמח הזקוק לקור יחסי ועל כן עונות גידול באביב ובסתיו מצליחות יותר מגידולים של אמצע הקיץ.
שימושים רפואיים:
כרוב מצוי בזנים רבים: כרוב לבן, כרוב ירוק, כרוב אדום, כרוב ניצנים. כרוב שייך למשפחת המצליבים הכוללת גם ברוקולי, כרובית, קולורבי ולפת. למשפחה כולה סגולות בסיסיות דומות. כרוב אינו רק ירק כי אם צמח מרפא בעל ערך רב. בשימוש פנימי כרוב מסייע בעיקר לטיהור מערכות הגוף ובשימוש חיצוני משתמשים בעלי כרוב להכנת תחבושות ולהורדת נפיחויות חריפות. כרוב מקרר, מרגיע גירויים, משכך כאבים, מזין, מסלק רעלים ומשלשל מתון. כרוב עשיר במינרלים כגון סידן ואשלגן, גופרית, סיליקה, מגנזיום וברזל. כמו כן בויטמינים A, B, C ו-E.כמו כן, מקובל להשתמש במיץ כרוב אדום בתור אינדיקטור pH בניסויי מדע המתאימים לילדים.הפיגמנט האדום אנתוציאנין משנה את צבעו בהתאם לחומציות של התמיסה שבה הוא מעורב.
אופן השימוש ב כרוב:
להכנת תחבושות מעלי כרוב יש להשתמש בעלי כרוב שלמים. מרככים את העלים במים חמים ועוטפים בהם את אברי הגוף. מכסים את העלים במעטפת ניילון או בתחבושת קלה כדי לקבע את המקום. להשאיר למשך הלילה. להורדת הנפיחות יש לחזור על הפעולה מידי 4 שעות או עד שהנפיחות יורדת. מיץ כרוב עשיר בחומצה אמינית בשם גלוטמין. מיץ זה הוכח כמרפא כיבי קיבה. יש לשתות את המיץ במשך 10 ימים רצוף, 4 כוסות ליום. כמו כן המיץ עשוי להרגיע במקרה של סרטן הקיבה או המעיים. כמטהר ומאזן לגוף, ערבבו 1 ספל תפוחים מתוקים וחתוכים, 1 ספל כרוב חתוך, 1 כפית זרעי קימל ו 3 ספלי מים. הרתיחו על אש נמוכה מאוד 10 דקות. סננו את הנוזל, הוסיפו מים להשלמה ל 3 כוסות נוזל. שתו חופשי כל היום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה