שבת ריחני (שם מדעי: Anethum graveolens), הידוע יותר בשמו העממי, שמיר, הינו צמח שנתי אשר צומח בדרום מערב ומרכז אסיה, ובכלל זאת בישראל. השמיר הוא המין היחיד מסוגו, אם כי חלק מן הבוטניקאים קושרים אותו לאחישבת. אין לבלבל בינו לבין השומר, אף על פי שגם הוא משמש למאכל.
השמיר גדל לגובה של 40-60 ס"מ. גבעולו דק ועליו עדינים ודקים, באורך 10-20 ס"מ. חלוקת העלה הסופית היא בעובי של 1-2 מילימטרים, מעט עבים יותר מעלי השומר, הדומים לחוטים, בעובי של פחות מ-1 מילימטר, אך פחות עדינים. פרחי השמיר לבנים-צהבהבים, בתפרחות קטנות שקוטרן 2-9 סנטימטר. אורכם של זרעי השמיר 4-5 מילימטר ועוביים 1 מילימטר; והם ישרים או מעוקלים קמעה, עם קווים לאורכם.
שימושים
תיבול למאכלים, מרקים ותבשילי אורז וסלטים. מתאים במיוחד לשילוב מאכלי גבינה
סגולות מרפא
מגביר תאבון, מרגיע את הקיבה, מרדים, מרענן נשימה ומסייע לסוכרת.
נשים: מקל על גודש בחזה.
מידע כללי אודות שמיר:
השם שמיר באנגלית נגזר מהמילה הנורווגית DILL שפירושה להרגיע ולשכך. השם מרמז על תפקידו של השמיר ברפואה העממית. מי שמיר שמשו לעתים קרובות לסייע לתינוקות להירדם. המתיישבים האמריקנים הראשונים נהגו לתת לתינוקות מי שמיר למטרה זו. הם גם נהגו להכין ביסקוויטים עם שמיר בזמן בקיעת השיניים של התינוקות להרגעת החניכיים שלהם. תה משמיר משמש לטיפול בכאבי בטן והפרעות אחרות במערכת העיכול בעיקר אצל תינוקות וילדים, וכדי לשפר את תנובת החלב בנשים מניקות. שמיר, המשמש לעתים קרובות בתרופות לילדים, משמש כקרמינטיב - המפרק גזים במערכת העיכול. מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר.
אופן השימוש בשמיר:
לאכול בכל אפשרות - ניתן גם לחלוט ולשתות מספר פעמים ביום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה