לימון (שם מדעי: Citrus × limon) הוא מין של עץ ממשפחת ההדרים, שמגדלים באופן חקלאי בעבור פריו הקרוי באותו שם. הלימונים מבויתים בעיקר לשם הפקת מיץ, אך גם החרצנים, הציפה והקליפה משמשים בבישול, באפייה ובשימורים. מיץ הלימון מכיל כחמישה אחוזים חומצה ציטרית, ועל כן טעמו של פרי הלימון חמוץ.
עץ הלימון הוא עץ קטן, המתנשא עד לגובה מקסימלי של 6 מטרים. הענפים מחודדים ומסודרים בצורת כתר. צורת העלים היא אליפסה מחודדת, וצבע הפרחים סגלגל.
הלימון איננו מפירות ההדר המקוריים שגדלו בעולם, ולמעשה הוא הכלאה של ליים ואתרוג.
שימושים:
השימוש העיקרי בלימון הוא לבישול במיץ לימון והכנת לימונדה לשתייה. במטבחים רבים ברחבי העולם משתמשים במיץ לתיבול מאכלים, ובעיקר במטבח הים תיכוני ובמטבח הבלקני. קליפתו של הלימון ושל האתרוג משמשות גם להכנת תבלין שנקרא "ציטרונאט" (בגרמנית "zitronat") והוא משמש לתיבול עוגות ועוגיות של המטבח הגרמני.
גרידת לימון
יש המשתמשים במעט קליפת לימון מגורדת למען הטעם והריח. נוהגים בדרך כלל להכניס גרידת לימון בתוך בלילות של מאכלים מטוגנים או מאכלים מטוגנים בפרט וגם באפיה גרידת הלימון הינה נפוצה מאוד ומשמשת למרכיב חיוני ומוסיף להרבה מאוד מאפים ועוגות.
לימון פרסי
כך מכנים יוצאי איראן פירות לימון או ליים (Citrus × latifolia) שיובשו באופן טבעי עד להיעלמות הנוזלים ולהצטמקות הפרי, במטרה לשמר את הפרי ותמציותיו הארומטיות. הלימון הפרסי, המכונה בקרב יוצאי פרס בישראל לימו עומאני, משמש במטבח הפרסי לתיבול מרקים, ותבשילים נוספים. באמצעות ניקוב הקליפה משחררים את ריכוז התמציות הארומטיות הלימוניות לתוך התבשיל. יש הטוחנים את הלימון לאבקת תבלין.
טעם
טעמו של הלימון חמוץ.
את הפירות היבשים, בצבע אפרפר - שחור, ניתן למצוא בדוכני חנויות התבלינים בשווקים.
לימון פרסי שחור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה